משמעות השתיקה בריב

אחד ההדגשים מההרצאה אודות הגישה  המוטביוציונית, (עליה כתבתי בפוסט הקודם) הוא ההתמקדות  ב" מה לא לעשות" , עוד יותר ממה " כן לעשות" .

למה חשוב גם "לא לעשות?" או לחילופין "לא לענות" – כי כשאומרים  דברים כבר אין אפשרות לקחת אותם בחזרה, כפי שמלמדים אותנו המפשטים הידועים: אבן אחת שזרק טיפש לבאר, אלף חכמים לא יוציאו וסייג לחוכמה שתיקה.

ולכן לפני שאומרים דברים רצוי לאפשר לעצמנו לשקול האם יש בהם תועלת עבורנו.

לעיתים המילים נפלטות בלהט הרגע, ואז נאמרים דברים שגורמים למי שמולי לא לממש את היכולות שלו ולהביע את הרצונות שלו.

ההתקפה נעלה את הצד השני, חסמה, השתיקה, ומה היה קורה אם דקה לפני כן, הצד הראשון היה שותק ומאפשר לשני להביע?

האם בריב כדאי לשתוק

אז, מה לא להגיד בריב הבא!

ברוח זו יצאתי לחפש את המתכון והטיפים שיעזרו בריב הבא, או במילים אחרות: מה לא להגיד בריב הבא!

הנחת היסוד: כולנו רוצים מערכות יחסים טובות ומספקות. ובמהלכן אנו מחפשים את  המתכון להיטיב כל העת את הקשרים הבין אישיים שלנו.

ועדיין, עם כל ה"טוב" הזה, בכל מערכת יחסים מתמשכת קיימת התמודדות עם אתגרים זוגיים.

בכל פעם יגיע אתגר אחר. ריב הוא בהחלט אתגר זוגי מוכר ורווח, יש מי שרב בסיטואציות רבות /מעטות/מי יותר /מי פחות  כול זוג מתווכח .איך לא?

על מה אנחנו רבים? האם על הריב על פני השטח או על משהו עמוק יותר בינינו?

זוגות רבים, שמנהלים מערכות יחסים מתמשכות פונים לקבלת ייעוץ בקשר לריבים, מתחים, וויכוחים ועימותים העוסקים לכאורה בבעיות נקודתיות הקשורות לנושאים שבשגרת הבית: גישות שונות בנושאי חינוך הילדים, חיסכון/הוצאות משק הבית ,קושי ביחסים עם המשפחה המורחבת, ההורים של, החמים והחמות, פערים בצורך לבלות עם המשפחה, שעות חזרה מהעבודה ועוד

אבל למעשה לא מדובר כאן רק בבעיות נקודתיות הקשורות במלל בין בני הזוג. אלא נגיעה במשהו עמוק יותר. בדעות שונות, בביטוי לתחושה של כל אחד מבני הזוג כי בן הזוג השני אינו רואה אותו ואינו רגיש מספיק לקשייו.

במרבית הוויכוחים אנו מרוכזים בעובדות שנאמרו, במסקנות שעולות ובשאלות  ה"בעד " שלי וה"נגד" של מי שמולי, (גם כשלפעמים זה אפילו לא ממש "נגד"): ובעיקר מה שעומד מול עיני הוא "איך אנסה לשכנע שאני צודק? ומציאת האשם?"

איך לריב מבלי לפגוע

אפשר לעקוף את הגעתן של מחשבות/שאלות אלו ולהימנע מתגובה ספונאטנית.

ה"שליפות", אותן תגובות ספונטניות שיוצאות לנו מהבטן, רק עוצרות ומעכבות אותנו.

ממילא נדיר מאוד להגיע להסכמה בויכוח או שמישהו ישנה את דעתו בעקבות ויכוח ולו מהסיבה הפשוטה והטבעית שלכול אחד יש את הדיעה שלו וכול אחד מרגיש שהוא צודק.

אז מה כדאי לא לעשות במצב של ריב?

בפוסט זה אני מציעה את דרך השתיקה. שתיקה שמקורה בעוצמה ולא בהחלשה. במקור להתכנסות מכוונת לטובת ה"שקט שלי" ובמקביל גם לאפשר למי שמולי לארגן לעצמו גם כן את המחשבות. שתיקה שמגיעה מאמונה שהסיטואציה תיפתר מתוך השקט ההדדי.

השתיקה אינה התעלמות, גם לא ריצוי או פחד. השתיקה מגיעה ממקום של פאוזה רגעית בלהט הרגע/ הויכוח לטובת ניסוח מחודש של הטיעונים, הרגשות, האפשרויות לפתרונות.

השתיקה היא  סוג של יצירת מקום נייטראלי שבו שני הצדדים נפגשים מזויות ראיה שונות.

איך לריב נכון

איך להעיז ולשתוק בריב?

מטרת השתיקה להניע את הריב למצב של הבנות. אך שתיקה בלבד אינה מספיקה, במהלך השתיקה יש לשאול את עצמכם שלוש שאלות:

  1. האם מה שתגידו עלול לפגוע בכם? האם התגובה שלכם למצב, לריב, לצד השני עשויה לפגוע בכם? למשל: אם ההתעקשות שלכם להראות שאתם הצד הצודק מסכנת אתכם בהפסד החברות (ותתחרטו על ההפסד).
  2. האם השתיקה שלכם תמנע ויכוח מיותר? האם יש אפשרות לדחיית התגובה המילולית שלכם ובכך למנוע את הויכוח. האם ייתכן שדווקא השתיקה, היא זאת שתאפשר לשפר את יכולת השכנוע שלכם ותצליחו בהמשך לשכנע בדרך שלכם?
  3. איך ירגיש הרגע שאחרי ההחלטה לשתוק או להגיב? דמיינון את המשך היום במידה ותחליטו להגיב או לשתוק. האם תהיו לאחר מכן שמחים/רגועים, תרגישו תחושת קלילות/לחץ/דאגה/עצב/מוטרדים? על פי התחושה של דמיון המצב לאחר מכן, תרגישו האם כדאי לכם להגיב או לשתוק.

הבסיס לקבלת התשובות מתוך השאלות העצמיות הוא בתחושת  בטחון ביכולת שלכם לסמוך על עצמכם שיש לכם כח להתמודד עם המערכת הזוגית כחלק מההתמודדויות בחיים.

החלטתי לא לשתוק!!

אז עכשיו רצוי להבין, ממה כדאי להימנע כשרבים, מה לא לענות?

ממה כדאי להמנע בריב

  1. בן הזוג אינו מתחרה. אפשרי לבחור מדי פעם בנתינה. לתת עדיפות לקבל את דעת השני, הקבלה אינה מורידה מכם דבר או מחשיבותכם, להיפך.  הקבלה/הנתינה נעשית לטובת שמירה על מערכת היחסים ומושתתת על הביטחון שהזוגיות מעניקה לשני הצדדים, והשתיקה תתקבל בהערכה ולא ככניעה.
  2. אין אשם ולא אשם. לכל אחד יש את הדעה שלו, והשאלה "מי אשם" מסיחה את הדעת ומהרצון להתקדם הלאה. ולכן הפרשנות השלילית או החיובית לסיטואציה לא מקדמת, אלא מעכבת את הפתרון, ולכן חשוב לא לחפש את ה"אשם", אלא להיצמד לעובדות, לסיטואציה. חשוב לדייק בויכוח ולא לבזבז אנרגיה מיותרת על דברים צדדיים ולא רלוונטיים.
  3. לשקף את ה"סרט" שרץ לך בראש. להסביר בכחלק מהשיח בויכוח את הצד השני ולא רק את הצד שלי ועד כמה שאני צודק.
    היכולת להסביר את הצד של השני, לחדור אל מעבר לעיניו של הצד השני, הבנת רגשותיו, מחשבותיו , מה הביא אותו לעמדתו הנוכחית תוביל להסכמה רבה יותר בין הצדדים, לפחות בחלק מהדברים, וכך נקודת המחלוקת תקטן ויהיה יותר קל להגיע לתובנות משותפות ואולי אפילו להסכמה.
    פעמים רבות כל כך נדמה לנו שאנחנו יודעים למה אנשים אחרים מתכוונים, כשלמעשה התמונה השלמה לא נמצאת בידינו. כל כך הרבה אי הבנות יוכלו להימנע, אם נקפיד להתייחס למקום ממנו מגיע כל אחד, ולתת מקום אמיתי לנקודת המבט המלאה של כל אדם.גם נימנע מתחושה סמכותית (יש לי את הידע מה צריך לעשות)  שאינה מאפשרת  אפשרויות בחירה לעצמי וגם לצד שמולי.
  4. לא להתעמת באופן אישי ופוגע. הרבה פעמים במקום להתווכח על נושא הריב אנחנו  נוטים להתעמת אישית תוך כדי שילוב הזיכרונות, הדרך המשותפת והחוויות שצברנו, ההתנסות האישית, הקשר הבינאישי שיש לנו מול בן הזוג שלנו. פה זה הרגע להשתחרר מהתפיסה האישית של האדם שמולו אנחנו עומדים. מי שמולנו איננו אדם רע, הוא רק חושב אחרת מאיתנו. ייתכן גם שהוא מרגיש פגוע. היצמדות לתפיסה האישית תגרור אותנו ללא ספק לטונים גבוהים בויכוח ותיצור אוירה שלילית שתגרום לנו להתעמת עם האדם שאיתו מתווכחים במקום להתייחס לגופו של ענין. הרעיון הוא להתמקד בנושא.
  5. לא לתת עצות .מי שמולי הוא המומחה לעצמו. לכבד את מי שמולי בהיותו הוא עצמו.
    איך לריב נכון
  6. תמיד גם יעיל לבקש הבהרה נוספת כאשר יש מקום לבלבול או לחוסר הבנה. ההבהרה צריכה להגיע ממקום נקי, ולא ממקום  מוכיח.
  7. שינוי מתחיל מהצעד הראשון. נדרש לעיתים רק צעד קטן שעשוי לקדם ולשפר את  איכות מערכת היחסים שלנו. כדאי לרתום את שני הצדדים לטנגו, לצעדים הללו, אחרת זה עלול להיות מהלך שלא מניב פרי.
  8. להשתיק את הצורך במוח לענות מיידית – להימנע מלהעסיק את מחשבותינו בדבר הבא שאנחנו עומדים לומר לאדם עימו אנחנו משוחחים. בלתי אפשרי לחשוב בו זמנית שתי מחשבות שונות. כאשר מחשבותינו טרודות בתכנון המשפט הבא שנאמר, ברור שנפספס באופן חלקי או מלא את דבריו של האדם שעומד מולנו. אם נצליח להבין שהתגובה שלנו תהיה הרבה יותר מתאימה, רק לאחר שנבין היטב את מה שנאמר לנו, יתכן שנצליח להקפיד על הקשבה איכותית יותר. הקפדה על עיקרון זה תגרום לאנשים שעמם נדבר לגלות עניין רב יותר במה שיש לנו לומר להם, מכיוון שהם ירגישו שדבריהם נשמעו היטב.

    הקשבה אמיתית היא המפתח לתקשורת איכותית ומוצלחת. כאשר אנו שומעים באופן מלא יותר, את כל מה שנאמר, אנו משדרים לזולת כמה אכפת לנו ממנו, ופותחים ערוץ נוסף שבתוכו יכול להתפתח קשר עמוק בהרבה. נסו להקשיב מתוך אהבה ותיהנו ממערכות יחסים טובות יותר, כבר היום.
    לדוגמא: לנסח לעצמי שאלה מקדמת שכוללת בתוכה תמיד אלטרנטיבה. להשאיר לעצמי לבחון מול האפשרות המיידית /התגובה הספוטאנית  גם אלטרנטיבה מוחשית אחרת:
    כאשר הכעס , חוסר הסבלנות, חוסר האונים תוקפים אותי עדיף שתשאלו את עצמכם:
    האם אני רוצה לנהל עכשיו שיחה כעוסה או לעשות סיבוב בחוץ?
    האם אני רוצה להגיד כמה נעלבתי וכמה אני לא מסכימה עם מה שנאמר לי או להתקשר לחברה?
    האם אני רוצה להגיד דווקא את מה שחוזר על עצמו בקשר שביננו או שיש משהו אחר שגם יכול לתת לי תחושת ביטוי עצמי שייתן לי מענה? שקט?
    האם אני רוצה לדבר על מה שהיה או לבחור לחכות עם התגובה לפעם אחרת?….
    לנסות  להעמיד את המיידי /התגובתי  מול אלטרנטיבה ראויה.

  9. לא לפחד להביע חרטה. חרטה ואשמה אינן זהות., רצוי להימנע מאשמה. אשמה היא פסיבית: "אני לא יכול/ה להתמודד עם זה עכשיו. אני חושב/ת שאעזוב את השיחה/את החדר/את האירוע  ואלך לישון". האשמה משתקת האשמה מקבעת אותנו באותו מקום, והיא כל כך לא נעימה, שאנו נוטים להאשים את כל מי שרק אפשר, כדי להשתחרר מאחיזתה החונקת. במקומה לבחון את החרטה. החרטה שמביאה לראיה מחודשת של חיינו. חרטה, מזרזת אותנו לצאת ולפעול. החרטה משחררת אותנו, מהכלא המגביל של דפוסי ההתנהגות שלנו.
    איך לריב נכון
  10. היו זאב. למה הכוונה? קראתי לאחרונה בבלוג של ד"ר מיכל אדמתי דביר "נתיב האור" פוסט שמספר על תכונות הזאב.
    אצטט מהבלוג של מיכל: " למרות שהוא חי במסגרת הדוקה של להקה ושותפות הדדית יש לזאב גם צד נגדי כלומר, הוא אינדיבידואליסט ובעל צורך עז להביא את עצמו לידי ביטוי באופן אישי ולא להיטמע בין האחרים. באיכויות הללו הוא מאד דומה לנו בני האדם. גם לנו יש צורך לחיות כחלק מקהילה ומשפחה ולחוש תחושת שייכות מחד ומאידך אנו כמהים להטביע את חותמנו האישי בעולם, להתחבר אל הידע והמהות שבתוכנו, לחלום את חלומותינו האישיים ולפעול בעוצמה למען הגשמתם".

    איך הזאב קשור לשתיקה? :"הוא חברותי ובעל אינטליגנציה גבוהה מאד. למרות שיש לו כוח פיזי רב  והוא אכן מסוגל לתקוף הוא נוטה להימנע מעימותים ומתקיפה ומתרחק מסכנה. רק לעיתים רחוקות מסתיימים קונפליקטים בינו ובין אחרים בקרבות עקובים מדם. לרוב, מספיק כוח ההרתעה שיש לו – מבט, עמידה מאיימת או נהמה –  על מנת לבטא את סמכותו ולהשיג בעזרתה את מה שהוא צריך. בהקשר הזה, סגולת הזאב באה ללמדנו להכיר את עצמינו ואת עוצמותינו ולפתח סמכות ובטחון פנימי כך שתספיק הנוכחות שלנו על מנת שהסביבה תכבד אותנו ותמלא את כל מבוקשינו ללא עימותים."

אשמח לקרא בתגובות, כיצד אתם מתיחסים לאנשים ששותקים מולכם בריב? אילו תחושות השתיקה הזאת מעבירה בכם? וכשאתם שותקים בריב, האם זה מגיע ממקום חושב או מגיב או משתק?

תגובות פייסבוק

תגובות

9 מחשבות על “משמעות השתיקה בריב

  1. איזה פוסט חשוב!
    צריך ללמוד איך לריב וללמד את הילדים שלנו איך לריב וזה לא קשור רק לזוגיות, זה חשוב בכלל בחיים.
    אוהבת את היסודיות שלך ואת הדרך שבה את מנתחת את הדברים. אוהבת את הכלים שנתת כאן לניהול ריב ובעצם לניהול תקשורת נקיה וצלולה יותר.
    תודה על הפוסט!

  2. תודה עינת.שמחה שניפגשנו .מסכימה איתך שחלק מכישורי החיים שלנו הם גם לדעת לריב..ידע מאפשר שקט ובטחון ומונע פחדים ובלבול.

  3. איזה יופי!
    פוסט נהדר.
    מודה שקראתי מהר מהר כדי להגיע כבר לסעיף 10 🙂
    הולכת עכשיו לקרוא שוב.
    איזה כייף שאפשר לעשות כאלה שת"פים…ואיזה מיוחד שאפשר דרך החיות לראות הכל. כל מצב ומהות בחיינו כבני אדם.
    תודה נויה על החיבור והפרגון. אהבתי מאד.
    תולה על המקרר!

  4. הפוסט הזה, הוא מסוג הפוסטים שצריכים להילמד באוניברסיטה של החיים. זו שאף אחד מאיתנו לא הולך אליה, כי אף אחד עוד לא הקים אותה. ואת, נויה יקרה, לבטח תהיי אחת המורות האהודות ביותר בה.
    תקשורת בקשר זוגי ובכלל, זה אולי אחד הדברים הכי הכי חשובים לדעת ואני כל כך שמחה שאת מקדמת את הנושא הראוי הזה.

    נתת פה שפע עשיר של כלים, כך שכל אחד יכול להתחבר ולבחור את מה שהכי הכי עזור לו. מכיוון שאני מאמינה גדולה בחיבור בין תחושות ורגשות ותודעה, אני בעיקר שמה לב לנשימה שלי וגם מזכירה לעצמי שהתסכול או הכעס שבן זוגי חווה, אינו קשור אלי, אבל החוויה הגופנית שלו היא קשה ולכן יש צורך לתת לו "לעבור" את זה ורק אחרי זה לדבר בשקט על כל מה שנאמר. לכן, השתיקה, כפי שאת מציעה, היא קריטית וחשובה מאין כמוה.

    הכתיבה שלך קולחת, אישית ומלאת תבונה. תבורכי על העשיה שלך ועל התרומה הגדולה שאת נותנת לכולנו.

  5. תגידי … הכל תקף גם לחןדש תשיעי?!?! השתיקה? החרטה? החשיבה? כי בדיוק היום התחשק לי לברוח מהבית 🙂 פוסט חשוב ביותר אבל כמה עבודה הוא מצריך. כמה????? הבייה בשתיקה היא שהצד השני יכול לפרש את סה כנקיטת עמדה מסויימת. השאלה אולי איך שותקים? …..

    • הכול תקף גם בחודש התשיעי(: אין לנו דרך לשנות את תגובתו של הצד השני. לכן, מתמקדים בתגובה שלנו ובאמצעותה רוב הסיכויים שגם יגיע שינוי.

  6. פינגבק: היתרון והסכנה בדחיינות בזוגיות | נויה קומיסר - תקשורת פותרת

להגיב על נויה קומיסר לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *