הקשבה במערכות יחסים – מה קורה שם באמת?

בפוסט האחרון העליתי את תכנית הרדיו הראשונה אותה הגשתי ברדיו קול הילדים.

מה הקשר בין יועצת לתקשורת פותרת במערכות יחסים זוגית משפחתית ואישית ובין הגשת תכנית רדיו?

מאוד פשוט –

האזנה לרדיו נעשית ללא צפיה במשהו או במישהו, ולכן באופן טבעי ה"שיפוט" "הקיטלוג" "ההשוואה" מנוטרלים.

הנטרול יוצר הנאה בהאזנה כי היא באה ממקום  נקי, אמיתי ועמוק.

ההאזנה מייצרת חיבור אינטימי בשל מה שאני מרגישה כלפי זה שאני מאזינה לו, ומה שאני מרגישה כלפי מה שהוא סיפר לי, התוכן.

 

מה מתאפשר לנו כשאנו מאזינים? מקשיבים?

1.      כשאני מקשיבה, נוצרת הקשבה שיוצרת התרגשות, חיבור, הצפת זכרונות, הקשבה אינטימית שמחזירה אותי לדברים שחשובים לי.

2.      כשאני מקשיבה לאחר, מבלי לראותו, אני שמה לב לפרטים נוספים שלא קשורים למראה. אין לי את החסמים שהעולם הויזואלי יוצר.

3.      ההקשבה יוצרת מציאות יותר קלילה, בצורת סיפור. דמיון. מחשבה.

אימון זוגי, אימון אישי, ייעוץ משפחתי, ייעוץ אישי, פתרון סכסוכים, נויה קומיסר

 

אז מה הסיפור שלכם במערכת היחסים?

הקשבה במערכות יחסים – מה קורה שם באמת?

בדרך כלל, כשאנחנו בשיח זוגי או מערכת יחסים אחרת, ההקשבה היא כפי שאנו רואים משהו – כלומר, כוללת השוואה ומאוד סובייקטיבית, נרצה או לא נרצה. 

משמע, כשמספרים לי משהו, אני מסתכלת על הסיפור בזוית הראיה האישית שלי. כפי שאני יודעת לקלוט את המסר.

לעיתים, זוית הראיה שגויה לחלוטין לסיפור. אינה מתאימה, ואין לי את היכולת להבין את זה, כי היא נראית לי היחידה והבלעדית, ואני לא מכירה זוית ראיה אחרת.

ולכן, לפעמים אנחנו ישר מתגוננים, כשאחרים מתחילים לספר סיפורים, אפילו מבלי להקשיב באמת למילים.

 

דוגמא לאותו סיפור מזויות הקשבה שונות:

הסיפור שלי (סמוי): אני חוזרת עייפה מהעבודה,לא משתפת ומעדכנת עד כמה אני עייפה (אבל בהחלט מצפה שינחש שאני עייפה ) .

הסיפור של בן הזוג  (גלוי): " מה יש לאכול?, למה הבית כל כך מבולגן?, רגע, אני כבר איתך אני רק צריך לסיים שיחת טלפון"

הסיפור שאני מספרת לעצמי (בראש): רגע, מה ניסגר איתו? הוא לא רואה שאני  גמורה? שרק חזרתי מהעבודה עם הלשון בחוץ?

מישהו כאן בכלל רואה אותי או שאני לגמרי שקופה?

תגובה שלי לבן זוג לאור הסיפור שלי (גלויה):בכעס – "תגיד, זה מה שאכפת לך? הכלים? מה עם מה נשמע? מה שלומך? איך את מרגישה? איך עבר היום?." או לחילופין, במידה והסיפור גורם לי לאי נעימות רבה התגובה תהיה כעס ושחרור של מטח האשמות ועצבים.

ואז..הוא שומע את הסיפור שלי. אבל לא תמיד מפרש אותו כפי שהוא נמצא בראש שלי. במקום שיבין- שאני בסה"כ עייפה וצריכה קצת לנוח, הוא מפרש את זה אחרת:

הסיפור של בן הזוג (סמוי): שוב היא עצבנית,  מה יש לה? מה בסך הכל אמרתי, עדיף היה לי להישאר בעבודה, לא נכנס לפה שלה שוב, אני אתרחק ואתעסק בדברים אחרים. והוא מנגד, מתחיל במטח האשמות וכעס משלו.

וכך נוצר מעגל קסמים של כעס וחוסר בתקשורת ובעיקר בהאזנה.

ייעוץ זוגי, ייעוץ אישי, ייעוץ משפחתי, נויה קומיסר, תקשורת פותרת

איך שוברים את מעגל הקסמים של הכעס ומגיעים לפתרון?

הכל ענין של מודעות, צריך להכנס למצב מודעות של "סיפור".

אני יוצאת מהמעגל הזה, מנסה לשים את עצמי בתור צופה על הסיטואציה הזאת ומנטרלת את הסיפור שיש לי בראש, שהוביל אותי לכעס.

בסיפור, כפי שאנו מכירים, קיימת דמות המספר. התפקיד שלו לנהל את הסיפור , את הסיטואציות ולתת הרבה פרטי רקע, שמסדרים את כל השאלות במקומן, כמו בפאזל.

ולכן, כשאנחנו נכנסים למעגל של האשמות הדדיות, אנחנו צריכים לעצור רגע, לצאת מהמעגל ולהסתכל על הסיטואציה כסיפור.

וכמו בספר טוב לשאול את עצמנו מספר שאלות:

1.      מה הוא רצה לספר על עצמו?

2.      מה אני מספרת לעצמי על מה שהוא סיפר לי שקשור אלי?

3.      מה הוא מבקש ממני?

4.      על מה אנחנו רבים? איפה הבעיה / הדילמה/הכשל האמיתי?

ייעוץ זוגי, ייעוץ אישי, ייעוץ משפחתי, פתרון סכסוכים

 

בשביל לפשט את הפתרון רצוי לעשות שני דברים:

1.      לשמוע את הבקשה, בצורה נקיה, בלי פירושים רגשיים.

2.      להסתכל על הסיטואציה מרחוק  ברכות, כמו כשמקשיבים לסיפור, בלי להכניס את עצמנו.

 

דוגמא:

"שוב יש כלים בכיור" – בצורה נקיה, הכלים לא מסודרים במקומם והכיור מלוכלך.

"מה יש לאכול?" – בצורה נקיה, האיש רעב ולא מצא משהו בבית לאכול. או לחלופין, מתחשק לו משהו לאכול והוא לא יודע מה מתחשק לו.  שוב, לא קשור אלי בכלל.

 

מבחינת סיפור:

האיש חזר הביתה מהעבודה, גם הוא עייף כמוני, בפקק הביתה פנטז על האוכל שיש בבית, וכשהגיע הביתה הפנטזיה התפוצצה לו בפנים.
בת הזוג מגיבה: "אני גמורה מעייפות, בוא נחשוב מה יש במקרר, ונכין ביחד ארוחה, או שנלך לסופר"

 

האיש חוזר הביתה, רואה שהכלים בכיור עדיין מהערב, הוא בנאדם שאוהב סדר ונקיון וזה מפריע לו ומתחיל לנקות.
האשה חוזרת עייפה מהעבודה, רואה אותו מנקה, באה אליו ומחבקת אותו "תודה שסידרת, אני ממש עייפה היום, לא ישנתי טוב בלילה כנראה, איך היה היום שלך בעבודה?".

ייעוץ אישי, יעוץ זוגי, תקשורת פותרת, נויה קומיסר

לסיכום: בשביל לפתור בעיות של תקשורת, כדאי להחליט לשנות את הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו במקום לשנות את הסיטואציה.

אז מה אתם חושבים? האם יש לכם טיפ איך להפוך סיטואציה לסיפור בשביל לפתור כשל בתקשורת? אשמח לקרא את התגובות שלכם

תגובות פייסבוק

תגובות

מחשבה אחת על “הקשבה במערכות יחסים – מה קורה שם באמת?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *