אולי זה בגלל חג החירות, או פריחת האביב או התקופה המרתקת שאני חווה מבחינה מקצועית ואישית. אבל בפוסט הזה ,אני מתכננת לסחוף אתכם באופטימיות משהו שמלווה אותי לאחרונה. את המתנה שלי לחג החירות כבר קיבלתי השנה ובגדול. חירות מבחינתי מורכבת משני תנאים מיצטברים: בראש ובראשונה הכרות שלי את עצמי (באמצעות ידע , לימוד , הכשרה,
פוסט של התרגשות. פרפרים בבטן בזמן שאני כותבת אותו. הבת הבכורה שלי חוגגת השבוע 20. יש משהו כל כך עמוק ומורכב בחיבור שלי לרגע הזה. סוג של סיכום ביניים מאחת התקופות הטובות שלי. סיכום ובו זמנית גם הזדמנות עבורי, לחכות בקוצר רוח ובסקרנות להמשך יבוא. הבכורה שלי היא ילדה נהדרת. אני אוהבת אותה. רגישה, חכמה,
מקדישה את פוסט סיום 2016- תחילת 2017 להורי האהובים שהעניקו לי את המתנה הנפלאה ביותר- חיים. אבי, צלי (בצלאל) שגיא, שנפטר לפני שש שנים ביום טז' בטבת ( יום שבת הבא) ואמי, אילנה שוורצמר- שגיא שתיבדל לחיים ארוכים. לו הייתי מזמינה לעצמי לוח השראה או עוגת יומולדת לשנת 2017 הדימוי הראשון שעובר לי בראש