תכנית מספר 1 של "מחוץ לקופסא" – רדיו קול הילדים, רדיו הילדים הראשון בישראל
תוכנית מספר 1: עקרונות התקשורת הפותרת
א. חשיבות ההקשבה
ב. הגדרת הבקשות שאנו מבקשים והימנעות מציפייה מאכזבת.
ג. הגמישות בדו- שיח וההמנעות מהאשמה והקול הפנימי שלנו.
ד. סיטואציות חברתיות בכיתה – מקובלים/לא מקובלים.
יום טוב ושלום לכולכם, ילדות וילדים,
תודה שאתם כאן איתנו ברדיו "קול הילדים " ,בתוכניתנו: "מחוץ לקופסא".
כאן באולפן איתכם ובשבילכם אני , נויה קומיסר.
ובתוכנית שלנו היום ,
נדבר כמו תמיד,
על נושאים הקשורים לשיחה ,דיבור , הקשבה –
אני מתכוונת בקיצור ..
לארגז כלים, שיוכל לעזור לכם בכול מערכות היחסים שיש לכם.. עם המשפחה ,החברות ,החברים ..
ארגז של כלים? לאיזה כלים אני מתכוונת?
הכלים שאנחנו מדברים עליהם בתוכניות שלנו.. למשל.. השפות הנוספות שאנחנו מזכירים ואשר בעזרתן תוכלו להסביר טוב יותר מה אתם רוצים. בעזרת השפות החדשות שאנחנו לומדים ביחד תוכלו גם לספר לכול האחרים מה אתם מרגישים ומבקשים …
ארגז של כלים שבעזרתו גם האחרים יבינו טוב יותר את מה שאתם אומרים..
טוב…אז מתחילים..?
לפני שאני מקריאה לכם מיילים מקסימים שכתבו לי ילדים, בהמשך לתוכנית הקודמת..אני רוצה לשאול אתכם שאלה.
לתוכנית שלנו קוראים " מחוץ לקופסא"..
תגידו…מישהו מכם שמע כבר את ההגדרה הזו של " מחוץ לקופסא" ? אתם יודעים או מנחשים למה הכוונה?
טוב ..אני מיד עונה..
כשמשתמשים במילים" מחוץ לקופסא" מתכוונים להגדרה הרחבה והיא..חשיבה מחוץ לקופסא. חשיבה מחוץ לקופסא היא חשיבה שיש בה רעיונות חדשים. חשיבה יצירתית. שאלות בנושאים לא שגרתיים..ונסיון למצוא פתרונות מיוחדים ואחרים מאלו…הרגילים…כשמשתמשים בהגדרה..לחשוב מחוץ לקופסא..גם מתכוונים…לדרכים אחרות להתנהגות ולדיבור ..ממש כמו בתוכניות שלנו…שפות אחרות ומלאות בהפתעות .. מי שידבר איתנו ויקשיב לנו ..לפעמים אפילו יופתע מהמחשבה שלנו..מי שישמע אותנו יוכל להגיד לעצמו..וואו…אני ממש סקרן לדעת איך תמשיך השיחה…ממש לא ציפיתי למה שעכשיו שמעתי. וזו בדיוק גם השפה החדשה שאני רוצה לספר לכם בתוכנית שלנו היום.
חשיבה מחוץ לקופסא ..ואתן בתוכנית גם דוגמאות לחשיבה מחוץ לקופסא.. ..חכו…זו רק ההתחלה.
אז ילדים וילדות ..תודה לכול מי שכתב ושיתף ושאל שאלות מעניינות..
איזה כיף היה לקבל את המיילים שלכם.
זו ההזדמנות שוב להזכיר לכולכם שמאזינים לנו עכשיו…
שאתם מוזמנים בשמחה לכתוב לנו ,
לכתובת המייל ברדיו "קול הילדים "…תכתבו על כול מה שאתם רוצים.:.מחשבות , שאלות, מריבות..התלבטויות ..הכול הכול…
יהלי עצובה בגלל החברות שלה
וכותבת לי יהלי מפתח תקווה..שלום נויה. קוראים לי יהלי. אני בת 11 וגרה בפתח תקווה. אני ממש אוהבת את התוכנית שלך. זה כיף שיש תוכנית שאפשר לכתוב מיילים ולספר מה אני מרגישה. אני היום קצת עצובה . אני אספר לך מה קרה. תוכלי לעזור לי למצוא תשובה?
הייתי עכשיו כמעט שבוע חולה. היה לי חום וכאב גרון. כול השבוע שהייתי בבית אף אחד מהכתה שלי לא התקשר אלי. לא שאל איך אני מרגישה. אפילו בשביל לקבל שיעורים התקשרתי לחברה ושאלתי מה צריך להכין . אני עצובה וגם מאוד כועסת. גם אני לא אתקשר לחברות שלי בפעם הבאה כשהן יהיו חולות.אני לא צריכה אותן בכלל…הן לא חברות טובות..
אז קודם כול יהלי, אני רוצה להגיד לך " כול הכבוד"
באמת…!! את יכולה להיות גאה בעצמך.
את מנסה לעשות את הצעד הראשון..לפתרון הבעיה…
עכשיו כשאת כותבת לנו זו דרך מעולה להגיד מה את מרגישה.במקום רק לכעוס ולהיעלב..
אין ברירה…ברגע שאנחנו לא שומרים בבטן את מה שאנחנו מרגישים ופשוט אומרים מה אנחנו רוצים וממה אנחנו נעלבים…גם האחרים יבינו אותנו..
וכשהאחרים שומעים ומבינים קל יותר גם למצוא ביחד פתרון לפעם הבאה. כמובן שאני מאוד מקווה שאף פעם לא תהיי יותר חולה..אבל באמת …מה שאת מספרת לנו היום זו בעיה שאני בטוחה שקרתה לא רק לך. אני בטוחה שיש עוד הרבה ילדים עכשיו ששומעים אותנו ואומרים לעצמם…אהה… גם לנו זה קרה…גם כשאנחנו היינו בבית חולים…שכחו להתקשר אלינו..לא הביאו לנו שיעורים…
הרגשנו ממש לא אהובים…הרגשנו שפשוט שכחו אותנו..
טוב? אז מה עושים?
מה אתם אומרים…
שניעזר גם בשפה החדשה שלנו.. להיום…השפה של .החשיבה מחוץ לקופסא?
איך פותרים בעיה באמצעות חשיבה מחוץ לקופסא?
אני מציעה לך..ואני מקווה שזה אפשרי מבחינתך..שכשאת חוזרת לבית הספר…תגשי למחנכת של הכתה ותבקשי לדבר איתה.. שיחה אישית..רק של שתיכן.
תספרי לה מה קרה ואולי ביחד תנסו לחשוב איך מתקדמים…
רוצה שננסה לדמיין כזו שיחה? שיחה שלך ושל מחנכת הכתה?..
את מוכנה?
את יכולה להתחיל ולספר מה קרה. שאף אחד לא התקשר אליך.
שהיית עצובה…שהרגשת מנותקת מכול החברות…וגם שפחדת שאת מפסידה חומר מהלימודים..וכשתחזרי לכתה ייקח לך קצת יותר זמן לחזור לעניינים………תספרי שהיית כול כך רוצה שיתקשרו אליך .
ואני מתארת לעצמי שהמורה שלך תשמח לשמוע אותך. קודם כול, המורה שלך תרגיש שאת סומכת עליה ומספרת לה דברים אישיים שלך..מה את מרגישה ומה היית רוצה.. וגם…יש לי הרגשה שהמורה שלך תגיד לך תודה שאת מסבה את תשומת ליבה לבעיה שהיא לא רק בעיה שלך…את מעלה בעיה כללית של התנהלות בכתה. מה עושים בכתה במקרים שילדים אחרים חסר. כשילדים אחרים לא מגיעים לבית הספר.
תראי יהלי חמודה..מה עכשיו יקרה ברגע שהסכמת לדבר ולספר.
.המורה תבין שיש בעיה כללית בכתה..זו לא רק בעיה אישית שלך מול החברות הטובות שלך..או החברים האחרים..
ועכשיו..מה עושים?.שנצא קצת מהקופסא?
שנחשוב על רעיון טוב שיכול לפתור לכולכם בכתה את הבעיה שנוצרה?
אז קודם כול מה דעתך ..שננסה להיעזר במציאת פתרון..וניפנה לכול הילדים של הכתה. לא נחכה שהפיתרון יגיע רק מהמורה…אם נחכה שהפתרון לבעיה יגיע רק מהמורה…אנחנו בעצם יכולים לדמיין את עצמנו כמו בתוך קופסא סגורה..והרעיון הוא לצאת מתוך הקופסא הקטנה והצפופה… טוב…אז ניפנה לילדים של הכתה ..נספר על הבעיה שצריך לפתור..ובמקרה הזה..מה קורה כשילד או ילדה מהכתה.. חולים ואף אחד לא מתקשר אליהם..
אני בטוחה שהילדים בכתה ישמחו מאוד להציע הצעות איך לפתור את הבעיה…אפילו את יכולה להיות הראשונה שמציעה הצעה…את רוצה?.
אני כבר יכולה לחשוב איתך ביחד על הצעה לדוגמא…כמו למשל..שאולי תכינו מראש בכתה לוח קבוע של ילדים תורנים ..ברגע שיש בכתה ילדים שחולים ונעדרים…מיד פותחים את לוח התורנות..ומתארגנים לפי התור…מי הילד שצריך להתקשר..
יש לכם לוח של תורנות בנושאים אחרים?
…למשל לוח תורנות של משמרות הזהב במעברי החצייה שליד ביס? ..אז בדיוק לכזה לוח אני מתכוונת..
מה את אומרת? זה ניראה לך אפשרי?
אז יהלי יקרה..בהצלחה…
אשמח מאוד אם תכתבי לי מה קרה…ואיך עברה השיחה עם המורה..ועם הכתה…
איך מוצאים פתרון מחוץ לקופסא?
" מחוץ לקופסא" זו שפה , שאפשר להיעזר בה ולהשתמש בה, בכול פעם ,שיש לכם בעיה מול האחרים ואתם רוצים למצוא פתרון לא רגיל… פתרון קצת אחר…
אז מה עושים כדי למצוא פתרון אחר? פתרון קצת יותר מיוחד?
למשל…
מה שאפשר לעשות ..כמו בנושא שיהלי כתבה לנו עליו..מחפשים את הפתרון לא רק בעזרת עצמנו…לא רק אנחנו לבד..מחפשים אותו עם האחרים…
למשל ..אתם יכולים להיעזר ביתר הילדים והילדות שבכתה..או בחברים ובחברות שלכם. בהורים..באחים…בקיצור..תשתפו .כמה שיותר אנשים ותתייעצו איתם בחיפוש אחרי פתרון…ככה יגיעו יותר רעיונות…ויהיו יותר מחשבות יצירתיות.
ועכשיו..בואו נמשיך עם המיילים שקיבלנו כאן לרדיו קול הילדים.. תודה לכול מי שכתב..שיתף ושאל שאלות מעניינות..
איזה כיף היה לקבל את המיילים שלכם.
היי.. ואתם שם שמאזינים לנו עכשיו לרדיו קול הילדים..קדימה…אני מחכה לכם…תכתבו לנו לתוכנית מחוץ לקופסא…..תכתבו .על כול מה שאתם רוצים.:.מחשבות , שאלות, מריבות..התלבטויות ..הכול הכול..
איתי מתל אביב – מה עושים כשחבר טוב לא מחשיב אותי בתור חבר טוב
טוב..קדימה למייל הבא שכתב לנו איתי..ומה הוא כותב…..?
לנויה מהתוכנית " מחוץ לקופסא"..שלום,
קוראים לי איתי .אני גר בתל אביב ולומד בכתה ו.
הקשבתי לתוכנית הקודמת שלך. יש לי שאלה שקשורה למה שסיפרת לנו .. .
בשבוע שעבר, ביום שישי בערב, הזמנתי חבר שלי מהכתה, שיבוא לישון אצלי.
חבר אחר שלי, שמע וכעס עלי שלא הזמנתי גם אותו. והוא אמר לי….. שאני בכלל לא מחשיב אותו ברשימת החברים הטובים…
אני רוצה להגיד לו שהוא כן ברשימת החברים הטובים. פעם אני מזמין חבר אחד ופעם את החבר השני…מה את חושבת שאני יכול עכשיו לעשות? איך להשלים?
היי איתי..תודה שכתבת לי מייל בנושא כול כך חשוב…
גם לך, קודם כול אני רוצה להגיד: כול הכבוד גדול!!!
אתה בוחר לחפש דרך ,שתהיו שוב חברים טובים בלי כעס וריבים…
יש לי בשבילך הצעה..בוא נחשוב יחד " מחוץ לקופסא.."
למה הכוונה?
הקופסא היא כאילו..אתה…כול מה שקרה לך..מה שאתה הרגשת…כשהחבר שלך כעס עליך..
וכשאתה יוצא מהקופסא..אתה מתחיל לחשוב כאילו אתה עכשיו …הופך להיות אותו חבר
כלומר..
במקום להסביר לחבר שלך את הצד שלך לסיפור..מה מבחינתך בעצם כאן קרה….אתה מדמיין לעצמך שאתה עכשיו ניכנס לנעליים שלו..
אתה ..הופך לרגע להיות הוא…… ואז …בוא תגיד לי.. מה לדעתך הוא הרגיש. מה הוא רצה? ממה הוא נעלב?
על מה הוא כעס?
בטוח שהוא היה עצוב…נכון?
אולי הוא היה עצוב כי הוא הרגיש שאתה בחרת בחבר אחר.
אתה לא הזמנת אותו.
ועכשיו אני רוצה לשאול אותך…כשאתה בנעליים של החבר שלך…זה שכעס עליך..
אתה עכשיו…כאילו..הוא..
איך אתה מרגיש כלפיו?
אני מתארת לעצמי שאתה כבר פחות כועס על החבר שלך שנעלב ממך…ושאתה עכשיו מנסה להבין אותו…
את הצד שלו…
אז מה יקרה אם למשל תגיד לו ..
תשמע. אני מבין שאתה כועס שלא הזמנתי אותך. אולי אפילו אתה מרגיש שאני כבר לא חבר שלך.
אבל אני רוצה להגיד לך שאתה חבר טוב שלי. תמיד תישאר כזה. גם אם אני מזמין לשינה חבר אחר…
פעם אני מזמין חבר אחד…ופעם חבר שני…
שניכם חברים טובים שלי.
אני בטוחה שברגע שהוא ישמע אותך ככה מדבר…הוא כבר לא יפחד יותר, שאתה לא חבר שלו. הוא כבר יהיה יותר רגוע…וכשהוא יהיה יותר רגוע…תוכלו לקבוע לעשות משהו יחד…וכול הנושא הזה ייעלם…
מה אתה אומר?
איתי יקר….בהצלחה..
אני ממש אשמח אם תכתוב לי מה קרה…ואיך הסתיימה לשניכם המריבה…
אתם רואים.? ניראה לי שכאן המלצנו לאיתי..להתאמן על החשיבה מחוץ לקופסא..
ביקשנו מאיתי לחשוב לא רק על מה הוא מרגיש כשחבר שלו כעס עליו…
מה בעצם איתי עשה…וזה דבר שכולנו יכולים לעשות גם במקרים דומים..?
המלצנו לאיתי לעשות הפתעה לחבר שלו.
המלצנו לאיתי להפוך לרגע ולהיות במקומו של החבר..
.ואז איתי הבין למה בעצם החבר שלו כול כך כועס..ממה הוא נעלב…ממה הוא פחד..
ומה קרה?
איתי יכול היה להרגע את החברה שלו ולהגיד לו שהם תמיד תמיד חברים טובים…שהוא לא צריך לדאוג…שהוא יזמין אותו לישון אצלו..פעם אחרת..
.וזה בעצם מה שהחבר שלו רצה מהתחלה..לא?
להיות בטוח שהוא חבר טוב ..ושבעם הבא הוא יוזמן לישון אצל איתי..
אתם רואים..
זה ממש קל..
להתחפש לרגע ולהיות מישהו אחר ואז לחשוב מהראש לו..להרגיש מה הלב שלו מרגיש..
זהו שיטה שמאוד עוזרת…תנסו…אני מבטיחה.
שפת התקשורת הפותרת
אתם יודעים..אנחנו מדברים הרבה בתוכנית שלנו " מחוץ לקופסא" על שפות חדשות..
אבל השפה הכי חשובה לי שנילמד כאן יחד…ובכול תוכנית ותוכנית…נילמד ..נתרגל וגם ממש נישתפר ….
היא השפה שלנו ..של עצמנו…מול האחרים…זו בעצם השפה הכי קשה..כי היא ממש שפה..שדורשת מאיתנו לעשות שינוי ..אה…על איזה שינוי את מדברת ? אתם בטח שואלים..
בואו תראו..אתן לכם דוגמא קטנה..לשינוי הגדול שכולנו צריכים לעשות כשאנחנו מדברים עם האחרים..עם המשפחה…עם ההורים והחברים..
כולנו רגילים להגיד מה אנחנו לא רוצים..
כן… שמעתם נכון…אנחנו רגילים להגיד מה לא טוב לנו..מה אנחנו לא אוהבים..
וכשאני מדברת על שינוי…אני מדברת על דבר ממש הפוך…במקום להגיד כול הזמן מה אנחנו לא רוצים ולא אוהבים….נעשה שינוי ונגיד מה חשוב לנו..מה אנחנו רוצים…מה יכול לשמח אותנו…
רוצים דוגמא?
בבקשה..
במקום להגיד מה אני לא רוצה, להגיד מה אני כן רוצה
.נכון שהרבה יותר קל לנו להגיד שאנחנו לא אוהבים שיעורי בית..
ונכון שהרבה יותר קל לנו להגיד שאנחנו לא רוצים כול כך הרבה מיבחנים…
ועכשיו…בואו לרגע..נעשה שינוי..בואו נגיד מה אנחנו כן רוצים…?
למשל בנושא של שיעורי בית ומיבחנים.. בואו ננסה להגיד מה אנחנו רוצים..
. אולי אנחנו רוצים רק מבחן אחד בשבוע?
ואולי אנחנו רוצים שיתנו לנו שיעורי בית רק בשני מקצועות ?
תגידו…אני רוצה לשאול אתכם שאלה..
למה זה כול כך חשוב שנגיד מה אנחנו רוצים ולא רק מה אנחנו לא רוצים?
למישהו יש רעיון?
אני אם שואלים אותי…לדעתי זה חשוב כי אז יבינו אותנו..
…ואם יבינו אותנו…גם יוכלו לנסות ולענות לנו על על מה שאנחנו מבקשים..
לא יצטרכו לנחש מה טוב עבורנו…כי כשמנחשים..לפעמים הניחוש מצליח וכולם שמחים אבל לפעמים הניחוש גם לא להצליח.. ואז כולם כועסים ולא מרוצים..אז מה הפתרון?
הפתרון הוא כמו שכבר אמרנו…להגיד סופסוף מה אנחנו רוצים…מה חשוב לנו..ועל מה אנחנו לא מוותרים.
רגע..רגע..לפני שכולכם מחייכים ושמחים. אני חייבת לעשות כאן סדר…
.
זה שאנחנו מבקשים משהו..זה לא אומר שכולם חיייבים לתת לנו את זה..זה רק אומר..שהם מקשיבים לנו ומבינים אותנו ואז כמובן גם יש סיכוי שהם ינסו לתת לנו את מה שאנחנו רוצים ומבקשים..
אני יודעת שזה שינוי ממש גדול אז…
…בואו ..אתן לכם עוד דוגמא..
אמא, מה יש היום לאכול?
אתם מכירים את זה שאתם חוזרים הביתה ושואלים את אמא…מה יש היום לאכול? מה הכנת לארוחת צהריים?
ואמא עונה..הכנתי פסטה, שניצל וסלט …
אוף ..אתם עונים…
למה פסטה ,שניצל וסלט?
כול יום אותו הדבר…נימאס לנו כבר מפסטה, שניצל וסלט…
טוב…יקרים..
אמא שלכם בטח שואלת..אז מה אתם רוצים שאכין מחר.???.
הממ….?
אנחנו לא יודעים…מה שאת רוצה…העיקר לא פסטה, שניצל וסלט…
אתם רואים מה כאן קרה? הילדים שוב בוחרים בדרך הפשוטה..בדרך הקלה..בדרך שבה רק אומרים מה לא טוב…מה כבר נימאס. איזה אוכל הם כבר לא ממש רוצים…
אבל …רגע..
מה עם להגיד … מה אתם רוצים? למה כול כך קשה לכם להגיד בדיוק איזה אוכל אתם מעדיפים??
תגידו איזה אוכל אתם רוצים שיכינו לכם…אבל שוב…אני כבר מזהירה..
זה לא אומר שמיד יעמדו דום ויכינו את מה שאתם מבקשים..
זה רק אומר שהסברתם מה אתם רוצים ויש סיכוי שאמא תתחשב במה שאמרתם..כשהיא מתכננת מה להכין בארוחה הבאה..
ואני מאמינה שאם היא יכולה..ולא תצוץ איזושהיא בעיה..היא גם תנסה לשמח אתכם ולהכין את מה שביקשתם.. בקיצור…..יש סיכוי גדול..שתקבלו בדיוק את מה שביקשתם.
ואם לא…אז בפעם הבאה..
אבל מה שבאמת בטוח שיקרה..אם לא תגידו איזה אוכל אתם מעדיפים..
שאמא שלכם תצטרך…לנחש..
כן…כן..היא תצטרך לנחש אתכם…מה אתם אוהבים…מה אתם רוצים…
…ואז..להגיד לכם שוב מה קורה??
נו..תגידו לי אתם…
ומה קורה כשמנחשים…???.
כשמנחשים..לפעמים הניחוש מצליח ולפעמים לא…
ושוב תימצאו את עצמכם עם אוכל שאתם אוהבים…או…שלא…
..
אז אני שואלת אתכם…ותחשבו טוב טוב לפני שאתם נותנים תשובה..
..לא עדיף לכם מהיום…לעשות שינוי..ובמקום להגיד מה לא טוב…ומה אתם לא אוהבים…
פשוט תגידו…
.מה אתם רוצים ואוהבים??
התמודדות עם פחד
היי חזרתי אליכם ואנחנו כבר כמעט לקראת סיומה של עוד תוכנית "מחוץ לקופסא" ברדיו קול הילדים..
אני רוצה לספר לכם על משהו שקרה לי השבוע .ואולי יישמע גם לכם קצת מוכר …
אני מפחדת ממשהו..ואני ממש רוצה להתגבר על הפחד הזה אבל זה לא כול כך פשוט…זה אפילו קצת קשה . אני חייבת להודות….
לגלות לכם ממה אני פוחדת?
לפעמים..אני קצת מפחדת מכלבים …זה לא שאני מפחדת מכלבים שאני מכירה ..מכלבים של חברים…או מכלבים של השכנים שלי..אני רק מפחדת..מכלבים שמסתובבים ברחוב ללא הבעלים שלהם…
מתי אני פוגשת אותם?
למשל אני פוגשת אותם כשאני מטיילת ברחוב עם הכלב שלי ..
ואז מה קורה אתם בטח שואלים?
כשאני פוגשת את אותם כלבים…ולא משנה אם הם כלבים גדולים או כלבים קטנים…אני מתחילה לפחד.
אז מה עשיתי עם הפחד הזה שלי?
בהתחלה סיפרתי למשפחה שלי..לחברים ולשכנים.
ומה קרה?
להגיד את האמת..והם ממש לא הבינו אותי..
אתם יודעים מה הם אמרו לי?
כול מי שששמע שאמרתי שאני מפחדת להיפגש ברחוב עם כלבים שמסתובבים בלי הבעלים שלהם.
ניסה להרגיע אותי ואמר לי…
נו.. באמת..הם לא כלבים מסוכנים..הם לא נושכים….הם רק קופצים.
ואז הם גם מיד אמרו לי …וזה כבר ממש הלחיץ אותי…..
את ממש חייבת להתגבר על הפחד הזה שלך. מהר..עכשיו..ומיד….
אתם יודעים מה אני הרגשתי כשכולם דיברו אלי..ככה?
בהתחלה ממש כעסתי על עצמי. כעסתי שאני מפחדת. אתם יודעים..זה ממש לא קול לפחד..
אמרתי לעצמי בכעס שאני חייבת להתגבר…
ומה קרה??.
טוב..אז הרבה קרה..
כעסתי על עצמי…ואז ביקשתי מעצמי ..ש..אתגבר ומהר… ומה לעשות…לא הצלחתי להתגבר על הפחד..
.
היי ילדים..אתם שעכשיו מאזינים לי..
גם לכם יש דברים שאתם מפחדים מהם ?
פחד להגיד לחברים שלכם מה באמת אתם רוצים?
פחד ממשהו שלא נעים לכם לעשות ?
.פחד מחושך? מזריקה?
ותגידו..
מה אתם עושים כשאתם מפחדים?
אני מחכה..שתכתבו לי למייל של רדיו קול הילדים…לתוכנית "מחוץ לקופסא."….תכתבו "..ממה אתם מפחדים ..ואיך אתם מתגברים..
זה בסדר לפחד
טוב אנחנו אנחנו ממשיכים בסיפור על הפחד שלי הקטנטן..
אתם עוד זוכרים ממה אני מפחדת?
אני מפחדת מכלבים, שמסתובבים לבד, בלי הבעלים שלהם…ואני פוגשת אותם ברחוב…מתי שאני מטיילת עם הכלב שלי..
ומה עשיתי?
קודם כול החלטתי שזה בסדר שאני מפחדת…מותר לי…זה לא אומר שאני פחדנית…זה לא אומר שאני לא קול…זה רק אומר שאני לא אוהבת לראות כלבים שמסתובבים לבד ברחוב…זהו.. זאת אני.
וחוץ מזה לכול אחד יש פחד משלו..
להגיד את האמת…עצם השיחה הזאת עם עצמי כבר מאוד הרגיעה אותי. כבר לא כעסתי על עצמי שאני מפחדת. חיבקתי בהרבה אומץ ואהבה את הפחד שלי …ואפילו התחלתי להרגיש אליו טיפ טיפה של חיבה..בכול זאת..הוא חלק בלתי נפרד ממני…זה הפחד שלי..אז מה…?? ….הוא ממש כמו יתר החלקים שמרכיבים אותי.לפעמים אני אמיצה ולפעמים אני מפחדת..לפעמים אני כועסת ולפעמים אני צוחקת..כול המרכיבים האלו ..הם כמו מרכיבים של עוגה..יש בעוגה גם קמח ..ביצים..וחלב…ויש בכול אחד מאיתנו גם פחד..גם אומץ..גם שמחה..גם כעס…הכול ביחד מרכיב אותנו..
הבנתי שוזה ממש בסדר לפחד…זה ממש בסדר להבין ממה אנחנו פוחדים ואפילו לתת אז לפחד הזה ..חיבוק ענקי…
זה הצעד הראשון..של כולנו.
.ואחרי שנבין ממה אנחנו מפחדים
ושזה בסדר וטבעי לפחד..
..נוכל גם לבחור איך להתמודד עם הפחד.
אתם זוכרים שבכול תוכנית שלנו..אנחנו מדברים על בחירה.
מה אנחנו יכולים לעשות כשקורה לנו משהו.
ובמקרה שלי..מה אני יכולה לעשות כשאני מרגישה שהפחד הזה ניכנס ומתחיל להשפיע עלי..
אני יכולה להישאר בבית ולכעוס על כול האנשים המרגיזים שיש להם כלבים אבל הם מרשים להם לצאת לבד בלי הבעלים שלהם…
אבל אני גם יכולה…למשל.. וזה בדיוק מה שעשיתי.
לגשת לשכנים שלי..השכנים שלהם שייכים הכלבים שמסתובבים אצלנו ברחוב….הכלבים שמהם אני מפחדת..
ולבקש מהם שישמרו שהכלבים שלהם לא יצאו לבד לרחוב..
פשוט כי אני…מפחדת…
זהו…אני רוצה עכשיו להיפרד מכולכם שהאזנתם לי היום לתוכנית שלנו " מחוץ לקופסא".. ברדיו " קול הילדים.".. תודה לכול הילדים והילדות שכתבו לנו מיילים ושאלו שאלות כול כך מעניינות…
היי ..אני מזכירה לכם ..תכתבו לי..למייל ברדיו " קול הילדים"… תכתבו על הכול…על דברים שקורים לכם בבית ..עם אבא ואמא..עם האחים והאחיות שלכם…על מחשבות שלכם בעקבות התוכנית…בקיצור…קדימה…כנסו למייל וספרו על עצמכם..
ובינתיים…עד לפעם הבאה אני רוצה להקדיש לכולנו…שיר..
השיר שייסיים את התוכנית שלנו היום מדבר על העולם שלנו…שהוא כמו גשר צר..מאוד….
וזה טבעי שנפחד לפעמים….לעבור על גשר כזה צר ..זה באמת קצת מפחד…
אבל אתם יודעים מה הכי חשוב? מה העיקר…?
העיקר …לפחד..ולאט לאט לנסות להחליש את הפחד הזה..
להחליש אותו ממש כמו שאנחנו מחלישים את הקול שלנו..כמו שאנחנו מדברים בלחש..
כאן נויה קומיסר. אני מאחלת לכולנו המשך יום טוב ..וממש כמו בשיר ..שיהיה לכולנו קל …בלי לפחד כלל ..
