איך אנשים מקבלים החלטות?

על פי הMBTI שני התהליכים השכליים המשמעותיים שלנו הם:

  1. הדרך שבה אנחנו אוספים את הנתונים שלנו ומעבדים אותם החוצה
  2. איך אנחנו מחליטים לאור הנתונים

אופן איסוף הנתונים:

מדוע חשוב להבין כיצד אנחנו אוספים את הנתונים?

כי איסוף הנתונים מביא עימו את הפלט – איך אנחנו מראים את התוצאה של איסוף הנתונים, את ההחלטה. אופן איסוף הנתונים (איך אני רואה את העולם) משפיע על אופן הצגתם. כאשר אבין את הדרך בה אני אוסף, אבחר איך אני צריך להנגיש  את הרעיונות שלי, על מנת שיתקבלו בצורה ברורה ורצויה לי.

איסוף הנתונים יכול להתבצע בצורות שונות, כמו אינטואיציה, קרי, באמצעות השראה של דברים מופשטים, ערטילאיים, תאורטיים, הפיכת יש מאין. לעומת איסוף נתונים שבעיקרו מתבסס על החושים, קרי איסוף נתונים בצורה פיזית, גשמית, מידע מוחשי.
אפשר לאמר שזה כמו – אנשים שאוספים נתונים בכח המחשבה בלבד לעומת איסוף נתונים בידיים, במגע, בחושים.

במידה והזדהיתם כאנשים שאוספים נתונים יש מאין, בצורה ערטילאית, מומצאת, רעיונאים – שימו לב, כי יש בכך סכנה, כי אנשים חיצוניים להם, לא יבינו עד הסוף את פשר הרעיון, ההחלטה, השיח.
לאדם האינטואיטיבי, הרעיון מאוד ברור, ואילו בשיח שלו עם האחר, אודות הרעיון, הוא צריך לקחת בחשבון שאנשים מבינים דברים מוחשיים, ולכן יש להסביר את הרעיון באמצעים סנסורים.

חשוב להבין שלכולנו יש את שתי התכונות הללו, הסנסורי והערטילאי, בו זמנית. אבל ברגע האמת, נשתמש באחד מהם, שהוא המועדף הטבעי שלנו.

איך אנחנו מקבלים החלטות?

נושא קבלת החלטות מעניין אותי. ואם נהיה יותר ספציפים,  מעניין אותי לחקור את המקור שמניע כל אחד מאיתנו בתהליך קבלת ההחלטה: הדרך, המחשבה, ההתמודדות עם הקונפליקט שעולה בכל רגע נתון, ההתנסות. במובן  הרחב איך אנשים מקבלים החלטה.

כפי שבאיסוף הנתונים יש לנו את שתי התכונות – ערטילאיות מול מוחשיות, גם בקבלת ההחלטות קיימות בנו בו זמנית שתי תכונות נוספות שכדאי להתייחס אליהן: החלטה שמסתמכת על רגשות לעומת החלטה שמסתמכת על נתונים אוביקטיבים.
בתהליך קבלת ההחלטות, נתלבט בציר בין שני קטבים, קוטב אחד הוא החלטה שעיקרה הרגש והסוביקטיביות והקוטב השני הוא הניתוח האוביקטיבי של הנתונים. כל הזמן נקח בחשבון את שני הקטבים, הגם וגם, אבל ברגע ההחלטה, יש לנו צד מועדף, כמו היד שנח לנו לכתוב בה. ובעזרתה נקבל את ההחלטה.
ולכן, כשאנחנו נתלבט כיצד להחליט, באמצעות מודל הMBTI ראשית נזהה את הקוטב המועדף עלינו באופן טבעי ואז נבחר אם להיעזר בו ועד כמה כדאי לנו לתבל את ההחלטה עם הקוטב השני.

איך איסוף נתונים וקבלת החלטות קשורים לכישורי חיים?

בשאלה הזאת אני בעצם שואלת את עצמי, למה זה כל כך חשוב, להבין איך אנחנו אוספים את המידע, איך אנחנו מחליטים ומה מבין שני הדברים האלה הוא היותר דומיננטי?

ובכן, זה בדיוק ההבדל בין השאלה "מה תרצה לעשות כשתגדל?" או "מה אתה אוהב לעשות" – ובין הבנה של התכונות הדומיננטיות שיש לי, ואיך אני יכול למנף אותם לטובת המטרות שלי. ואלו הם כישורי החיים שמודל הMBTI מעניק.

אני חושפת את הצירים של ההתנהגות שלנו, של ההתנסויות שלנו, שעד עכשיו לא היינו כלל מודעים להם. ואיפה אנחנו ,בתור בני אדם, נמצאים בצירים הללו.

ברגע שהאדם מולי יודע מה הצירים שעליו הוא נע, ואילו תכונות דומיננטיות אצלו, הוא יודע מה עליו לחזק, איך עליו לפעול, מה עליו לעשות בשביל להגיע לתוצאה הרצויה עבורו בכל תעסוקה שהוא מעורב בה.

וכשאני מסתכלת על הצירים שלי, באמצעות השאלות: מה מעניין אותי? איך אני עושה את זה?
מעניין אותי, לחקור קונפליקטים אנושיים .
למצוא בהם את הבהירות והשוני כדבר מבורך.
מעניין אותי לחקור מה מהנה אותנו. מה מניע.
לחשוף את העולם הכמוס שלנו באמצעות דברים שעשינו ואהבנו לעשות אותם.
לחקור את הדבר החמקמק הזה, שניקרא מימוש פוטנציאל ( כלכלי /אישי) . לחקור את האושר שמרפא מכאוב.
לגלות עוד מהלא נודע ולעולם לא להתמלא עד הסוף.
לשמר את הצורך שלי בסקרנות לצד מנוחה מיזדמנת ב…וודאות .

אשמח לקרא, האם אתם מזדהים עם הצירים? עם תהליכי איסוף הנתונים וקבלת ההחלטות? 

תגובות פייסבוק

תגובות

5 מחשבות על “איך אנשים מקבלים החלטות?

  1. אני מהאינטואיטיביים. התחום של איסוף הנתונים קשה לי. הוא תמיד נראה לי מורכב ואני שואלת את עצמי אלו נתונים אני יכולה לאסוף ואיפה אמצא אותם. בגלל זה, בגלל שאני יודעת שזה תחום שלוקה אצלי בחסר, אני חוששת מקבלת החלטות. כשפתחתי את הבלוג שלי זה היה מאוד אימפולסיבי, ולכאורה זו מסוג ההחלטות שאינן מזיקות. אבל לא ידעתי אז עד כמה זה ישפיע עלי ועל משאבי הזמן שלי, ובדיעבד זה בהחלט היה משהו לחשוב עליו יותר לעומק. אני כמובן לא מצטערת, אבל זו דוגמה.

    • תודה שהגבת ואני מבינה שיש לי כאן הזדמנות להבהיר נקודה משמעותית. בהנחה שבאמצעות האבחון את לומדת שהקוטב המועדף עליך מבחינת קליטת העולם הוא באמצעות השראה , יש מאין ופחות ממשהו מוחשי. תוכלי למצוא את האיזון . כלומר מראש תרתמי את הפעילות שלך למשהו מוחשי בדומה לבלוג שאכן פתחת. עד כאן נשמע שמינפת את שני הקטבים שבך ובכל זאת את מרגישה שמשהו כאן אולי לא מספיק מונף באופן אפקטיבי וזה מעביר אותנו לתהליך שקיבלת החלטה. כאן הכוונה היא אינה האם קיבלת החלטה אימפולסיבית אלא האם היא היתה אחרי ששקלת נתונים, עובדות, צרכים וכו לעומת החלטה שהניעה אותך ממקום של מה את מרגישה. הכל קיים בנו בו זמנית אבל ברגע אחד אנחנו בוחרים מאחד הקטבים. רצוי וזו הגדולה של האבחון לבחור מהמקום המועדף באופן טבעי שלנו אבל גם אם נבין שפעלנו ברגע מסויים מהקוטב המסייע שלנו- עצם ההבנה תוכל למנף אותנו לדייק הלאה את ההמשך. אני מקוה שהצלחתי להוסיף משהו לשאלות שהעלית. מאוד מעניינת אותי התגובה שלך

  2. פינגבק: נפש האומן - נויה קומיסר - תקשורת פותרת

  3. כרגיל, כתיבתך ברורה ומעוררת חשיבה. בנוסף, הקונפליקט שעליו את מדברת, להשקפתי, אינו קונפליקט כלל, אלא מרכיבי ה"גם וגם" שמרכיבים את השלם. זה אומר שיש להקשיב לשני הצירים ולראות כיצד יוצרים אינטגרציה ביניהם ואז מקבלים משהו שלם יותר מסכום חלקיו. זוהי גדולתו של המודל שלך.

  4. פינגבק: קלאש רויאל או מיינקראפט – מי אני באמת? - נויה קומיסר - תקשורת פותרת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *